גדולי ישראל בתצלומים נדירים

גדול ישראל בדורות האחרונים,
כבוד הרב הגאון מרן ישראל מאיר כגן זצוק"ל
בעל "החפץ חיים"

הרב הגאון רבי יעקב רוזנהיים
נשיא אגודת ישראל

לק"י

תיעוד נדיר מרחבת הכניסה לכנסייה הגדולה של אגודת ישראל שנערכה בווינה באלול תרפ"ג ובה נצפים מרן ה'חפץ חיים' ורבים מגדולי ישראל בדור שקדם למלחה"ע השנייה • צפייה ולקחה בצידה

להלן קובץ וידאו דיגיטלי המתעד את גדולי ישראל היוצאים מהכנסייה הגדולה של אגודת ישראל, שנערכה בוינה בין ג' ל-י' אלול ה'תרפ"ג.

קובץ הצילום המקורי נשמר באולפני פוקס שהיו באותה עת בבעלותו של היהודי ויליאם פוקס, ועתה עבר דיגיטציה במעבדה בשיתוף חברת הבת 'פוקס ניוז'. התיעוד המקורי מרשים ביותר ומציג את החיים היהודיים האותנטיים על שלל סממניהם, ההליכה היהודית, השיחה בקבוצות, העישון שנחשב אז לנחלתם של חשובי עם, ועוד מוטיבים נוסטלגיים הכוללים את מבוכתם וחוסר הבנתם של המצולמים בהבדל שבין מצלמה רגילה למצלמת וידאו.

טרם נביא את הצילום הייחודי מאותה כנסייה גדולה, נעלה את הרקע לכינונה ונביא מדבריהם של חשובי משתתפיה ולקחיהם על התגלית שפשטה בדמות תצלומים והסרטות.

כנסייה לשם שמים

אגודת ישראל נוסדה בקטוביץ' שבפולין בשנת תרע"ב כתשובת נגד לארגונים והתאגדויות של הפלגים החופשיים ו'המזרחי' שפעלו לקידום רעיון הציונות. המטרה המוצהרת היתה "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל", ולהקדים את 'תשובותיהם' של התנועה הציונית והמזרחי לשאלות הרות גורל אלו. לכך, במקביל לקונגרס הציוני שיזם החלטות להפצת השפעתם במחנה ישראל, קראו גדולי ישראל לעריכת כינוסים מרכזיים שיביאו לאחדות השורות בעמידה על חומות הדת, וייצרו הווי שיסחוף אחריהם את בני הנוער לבל יתפתו ללכת למקומות אחרים.

הוועידה הראשונה שתכנונה החל לאחר ועידת קטוביץ' בוטלה בעקבות פריצתה של מלחמת העולם הראשונה, ונערכה לבסוף בחודש אלול תרפ"ג. קרוב לאלף צירי אגודת ישראל נאספו לוינה לשמוע את דברי קודשם של נשיאי הדור ומנהיגיו, ה"ה: החפץ חיים, האמרי אמת מגור, הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, האדמו"ר מצ'ורטקוב, האדמו"ר מבויאן, האדמו"ר מסוקולוב, הרב מאיר דן פלוצקי, רבי מאיר שפירא מלובלין אשר ייסד באותה כנסייה את ה'דף היומי', הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב יהודה לייב צירלסון, הרב איסר זלמן מלצר, ורבנים נוספים.

כאמור, התיעוד הנדיר ששוחזר באיכות גבוהה, מעביר מעט מהווי הימים ההם ומהתכונה שגברה סביבות בנין הוועידה.

נראים בוידאו:

הג"ר אברהם צבי פרלמוטר אב"ד ורשא ונציג אגו"י בסיים 0:27

האדמו"ר ר' ישראל פרידמן מצ'ורטקוב 0:47

רשכבה"ג מרן החפץ חיים זי"ע 0:57

משמאלו מלווה בבנו, ומימינו נכדיו הג"ר צבי הירש לוינסון והגר"א קפלן הי"ד 

האדמו"ר מסוקולוב ר' יצחק זליג מורגנשטרן הי"ד 1:47

הג"ר אשר מיכאל [דר. ארתור] כהן אב"ד באזל 1:57

הג"ר יהודא ליב צירלסון אב"ד קישנב הי"ד 2:05

הג"ר אלחנן וסרמן הי"ד 2:22

ר' אשר מנדלסון מראשי אגו"י בפולין ונציג בסיים 2:28

הג"ר דר. פנחס קאהן אב"ד אנסבך 2:56

הג"ר טוביה הורויץ אב"ד סנוק 3:02

מורנו רבי יעקב רוזנהיים נשיא אגו"י 3:16

הג"ר אליהו [דר. ליאו] יונג רב ג'ואיש סנטר ניו יורק 3:55

הג"ר דר. מאיר הילדסהיימר מברלין 3:16

הרב שפיצר נציג אגו"י מהונגריה 3:58

הג"ר יחזקאל סרנא אח"כ ראש ישיבת חברון 4:13

רבי משה בלוי מירושלים 4:28

הג"ר דר. טוביה לוונשטיין אב"ד ציריך 4:34

עין רואה

בעניין זה נאה להביא את דברי מרנא ורבנא ה'חפץ חיים' זי"ע כאשר הביאו לידיעתו את דבר המצאת המצלמה הראשונה, התפעל המספר באזני ה'חפץ חיים' על התקדמות העולם ושכלולו בהמצאות גאוניות. נענה לו ה'חפץ חיים' ואמר: "לא! העולם אינו מתקדם, אלא נסוג אחורנית! לפיכך באו ההמצאות!" משתמהו הסובבים, ביאר להם הכהן הגדול את דבריו: בדורות הקודמים האמינו היו האנשים בעלי אמנה וכאשר למדו במשנה 'עין רואה ואוזן שומעת' ידעו והפנימו כי אמנם כן הוא. אך בזמננו פסו אמונים מבני אדם וקמו להם ספקנים המיתממים "מה פירוש עין רואה? וכי מחר יראו את העבירה שעברתי אתמול? ומה פירוש אוזן שומעת, אם דיברתי אמש שלא כהוגן- מחר יישמע קולי? לפיכך, באה לעולם המצאת המצלמה והוכיחה: הנה, המעשה שעשית הונצח! "וכל מעשיך בספר נכתבים" !

גם האדמו"ר ה'אמרי אמת' מגור שהיה מראשי אותה ועידה, התייחס להמצאה מופלאה זו ולמד את לקחה. כה היו דבריו בשבתו בחיפה במהלך ביקורו הרביעי בארץ ישראל: "ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' וגו' ואיתא בספרים 'ויספר' לשון ספר שמשה רבנו המשיך הנס והראהו לעיני יתרו כאילו הוא נעשה עכשיו, הרי זה כמו תמונות שעושים כעת ונראה בהם תמיד כמו שהיה בשעת המעשה".

מתוך הסתכלות קדומה זו על ההמצאות הטכנולוגיות, בתקופה טרם הפכו האדם והמצלמה לאחד, נבוא להתבונן בפנינת חמד זו של תיעוד באי ועידת הכנסייה הגדולה בוינה, ג' אלול תרפ"ג.

תודה לר' שלמה זינגר