לק"י
חידאן, חידאן א-שאם, Haydan, حيدان
עיירה בצפון תימן, כ- 180 ק"מ מצפון מערב לצנעא.
גוש/חלקה: 98/3705
בעלות: ציבורית
שנת בניה/תקופה: ה'תרס"ט (1909)
בעלי מקצוע בנאי: התימני צדוק
תיאור המבנה: בנוי מאבני כורכר מלוכדות ב"דבש" ומטוייחות, גג רעפים.
בית הכנסת של עולי חידאן, תימן, נבנה בשנת תרס"ט (1909), והוא אחד משלושת הבתים הראשונים בשכונת שעריים. הבית, השומר עד היום על צורתו המקורית, בנוי אבני כורכר מלוכדות בטיט ומטויח מבחוץ, עם גג רעפים. בנאי בית הכנסת היה צדוק "התימני".
המבנה כולל שני בתי כנסת, האחד של משפחת קפרא, והשני של משפחת מדר.
כיום פועל בית הכנסת רק בשבתות.
בשנת תרס"ט הגיעו לנמל יפו שתי קבוצות עולים משני מחוזות בתימן – צעדה וחידאן. בראש קבוצת עולי חידאן עמד ר' מנשה קפרא. חלק מהעולים התיישבו ברחובות והצטרפו לעולי תימן שהגיעו שנתיים לפניהם.
בית הכנסת נמצא ברחוב מנשה קפרא 40.
פינת הרב זכריה מדאר
מבנה בית הכנסת נבנה ללא פאר, במעט הכסף שנותר לאחר תלאות הדרך מתימן. עקב מחסור באמצעים חומרי הבניה ושיטות הבניה היו פשוטות ביותר.
בית-הכנסת בנוי אבני כורכר מלוכדות בטיט, ומטויח מבחוץ, עם גג רעפים.
עם הקמת בית הכנסת היו מתפללים בחדר הקטן הסמוך לכניסה, כשבחלל הגדול הצמוד, התגוררה משפחת צדוק.
"בעקבות חזון גדול הדורות משיח צדקנו, בהגיעם לירכתי היבשה נתגלה להם הנס הגדול! כשהאחרונים נוחתים מהאניה עם ספרי התורה היחודיים הנשאים על כתפיהם בחרדת קודש של משפחת מדאר הידועה כמושכי עט סופר, רבנים, חכמי קבלה ידועי שם המוכיחים את נפלאות השם רזיו וסודותיו, אך דרכה רגלם על היבשה בריחוק כ-15 אמה מהאניה קול שבר אדיר זעזע אותם מאחוריהם.
האניה הריקה התפרקה לשניים ושקעה במימי הנמל.
משם עקרו למושבות רחובות, ראשון-לציון ופתח-תקוה בהודיה גדולה על הנס הגדול.
הסבא ר' צדוק זצ"ל בעל בית-הכנסת, שאת רוב כספיו נתן כופר עבור הפמליה כלה 3 פחים כסף מזוקק טהור, בנותר, בנה בשכונת שעריים בעיר רחובות את ביה"כ הזה אשר שימש את אותה עליה, מקור השראה לתלמידי בית הספר ולתיירים סקרנים רבים, אשר הנציחו את המקום".
בעלות: ציבורית
שנת בניה/תקופה: ה'תרס"ט (1909)
בעלי מקצוע בנאי: התימני צדוק
תיאור המבנה: בנוי מאבני כורכר מלוכדות ב"דבש" ומטוייחות, גג רעפים.בית הכנסת של עולי חידאן, תימן, נבנה בשנת תרס"ט (1909), והוא אחד משלושת הבתים הראשונים בשכונת שעריים. הבית, השומר עד היום על צורתו המקורית, בנוי אבני כורכר מלוכדות בטיט ומטויח מבחוץ, עם גג רעפים. בנאי בית הכנסת היה צדוק "התימני".
המבנה כולל שני בתי כנסת, האחד של משפחת קפרא, והשני של משפחת מדר.
כיום פועל בית הכנסת רק בשבתות.
בשנת תרס"ט הגיעו לנמל יפו שתי קבוצות עולים משני מחוזות בתימן – צעדה וחידאן. בראש קבוצת עולי חידאן עמד ר' מנשה קפרא. חלק מהעולים התיישבו ברחובות והצטרפו לעולי תימן שהגיעו שנתיים לפניהם.
בית הכנסת נמצא ברחוב מנשה קפרא 40.
פינת הרב זכריה מדאר
מבנה בית הכנסת נבנה ללא פאר, במעט הכסף שנותר לאחר תלאות הדרך מתימן. עקב מחסור באמצעים חומרי הבניה ושיטות הבניה היו פשוטות ביותר.
בית-הכנסת בנוי אבני כורכר מלוכדות בטיט, ומטויח מבחוץ, עם גג רעפים.
מלכתחילה, נבנה בית-הכנסת כבית מגורים, בו חדר אחד הוקדש לתפילה.מקור המנהג להקים בתי כנסת קטנים רבים על אדמה פרטית, במקום להקים בית כנסת אחד גדול על אדמה ציבורית, טמון במסורת התפילה.
עם הקמת בית הכנסת היו מתפללים בחדר הקטן הסמוך לכניסה, כשבחלל הגדול הצמוד, התגוררה משפחת צדוק.
"בעקבות חזון גדול הדורות משיח צדקנו, בהגיעם לירכתי היבשה נתגלה להם הנס הגדול! כשהאחרונים נוחתים מהאניה עם ספרי התורה היחודיים הנשאים על כתפיהם בחרדת קודש של משפחת מדאר הידועה כמושכי עט סופר, רבנים, חכמי קבלה ידועי שם המוכיחים את נפלאות השם רזיו וסודותיו, אך דרכה רגלם על היבשה בריחוק כ-15 אמה מהאניה קול שבר אדיר זעזע אותם מאחוריהם.
האניה הריקה התפרקה לשניים ושקעה במימי הנמל.
משם עקרו למושבות רחובות, ראשון-לציון ופתח-תקוה בהודיה גדולה על הנס הגדול.
הסבא ר' צדוק זצ"ל בעל בית-הכנסת, שאת רוב כספיו נתן כופר עבור הפמליה כלה 3 פחים כסף מזוקק טהור, בנותר, בנה בשכונת שעריים בעיר רחובות את ביה"כ הזה אשר שימש את אותה עליה, מקור השראה לתלמידי בית הספר ולתיירים סקרנים רבים, אשר הנציחו את המקום".
