לק"י
"ספר חמדת ימים, חברו החכם... שלום בן יוסף אלשבזי זצוק"ל". מדרש על התורה. מלוקט ממקורות שונים ובמיוחד מהזוהר וספרי קבלה אחרים. המחבר הוא המשורר והפייטן הדגול מתימן. הספר נדפס לראשונה בירושלים תרמ"ג-תרמ"ה [1884]. נכתב בתימן לפני הדפסת הספר בירושלים.2 כרכים. 79, 69, 4 דף. 24 ס"מ. כריכה חדשה. בכתב יד זה שלפנינו נעתק הספר עד פרשת עקב שבחומש דברים. בנוסח זה של הספר שינויים רבים מאד מהנוסח שנדפס. בראש כתב היד הקדמה מאת המעתיק "יחיא בן סאלם צפר" ובה הוא מספר שאיש אחד, משלם בן יוסף הכהן הביא לו את הכתב יד מארץ מרחקים. בסוף כתב היד, 4 דפים ובהם נוספו עינינים נוספים שאינם מהחיבור הנוכחי, ומוזכר בהם "יחיא צאלח". על הספר ועל מחברו ראו: יהודה רצהבי: "מי הוא מחברו של "מדרש חמדת ימים", קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 247-245; וכן: יהודה רצהבי, מחברו של מדרש "חמדת ימים", תגים, ג-ד, אלול תשל"ב, עמ' 74-73; וכן: יוסף טובי, לזיהוי מחברו של מדרש חמדת ימים התימני, שם, עמ' 72-63.
מקור
חמדת ימים על התורה. רבי שלום שבזי. כתב יד נדיר
כתב יד נדיר, "חמדת ימים" על התורה. רבי שלום שבזי, אמצע המאה ה-17. [181] דף נייר. 21 X 15 ס"מ. פירושו החשוב של גדול משוררי תימן וחכמיה, רבי שלום שבזי (שעט (1619) – תע? 1710?) המכונה הרש"ש או "אבא שלם שבזי". חלק מפירושו על ספר בראשית ושמות (מפרשת לך – לך עד פרשת משפטים). מאות דפים הכתובים משני צדי הדף בכתב יד המחבר. הרב הצדיק רבי שלום שבזי, גדול משוררי יהדות תימן, דמות מופת הנערצת של יהדות תימן. נולד לאביו רבי יוסף משתא בשנת השע"ט (1619) בכפר נגד אלוליד, במחוז שרעב אשר בדרום תימן. למד תורה אצל תלמידי חכמים שבעירו, ובכישרונותיו הברוכים למד והשכיל בכל חלקי התורה, משנה וגמרא מדרשים ופוסקים, וחבורים קדמונים, וידיו רב לו בחכמת הקבלה, זוה"ק תיקונים ושאר חיבורי המקובלים שהשיגה ידו. כן עסק הרבה בפילוסופיה ושאר חכמות, כפי שמשתקף מחיבוריו ושירותיו. רבי שלום נתייתם מאביו בעודו נער כבן חמש עשרה שנה, ונאלץ לשאת בעול הפרנסה כדי לפרנס את אמו כאשר הוא עסק באריגת טליתות. בנדודיו הגיע גם לעיר צנעא ונכנס ללמוד מפי חכמי צנעא, והדבר בא לידי ביטוי בשיריו בהם הוא מהלל את ישיבת חכמי צנעא. לאחר מכן קבע את מושבו בעיר שבז הסמוכה לתעז, ומכאן כינויו אלשבזי כפי שכותב בספרו חמדת ימים
"אני צעיר המחברים שלם בירב יוסף ישראל מכונה ע"ש משפחתי מבני משתא ועל שם עירי אלשבזי".
לימים עזב את עירו שבז והתיישב בתעז הסמוכה, שם בנה לו בית כנסת ומקוה, שלאחר מותו נתפרסמו מימיהם בזכות סגולותיהם. את מקומו המיוחד בין חכמי תימן קנה עקב שירתו הענפה שהגיעה למאות, וי"א כחמשה עשר אלף שירים, פיוטים וסליחות שחבר. בזמרתו ובפיוטיו ביטא את האהבה שבין הקב"ה לכנסת ישראל, ורובם ע"ד חכמת הנסתר, וכולה שירת קדש שלהבתיה. שיריו היו מקור להשתפכות הנפש ולהתעלות רוחנית של כל יהדות תימן, בכל בית יהודי בשבת וחגים, בשמחה ובמשתה, ואף בתפילות על צער עם ישראל. שנת מותו של רבי שלום מוטלת בספק אם כי על פי מסורת יהודי תימן הוא זכה לאריכות ימים ונפטר בשנת הת"ע (1710) כשהוא בן 91 שנים. ספרו החשוב של רבי שלום, פירוש "חמדת ימים" על התורה, הוא בנוי על פרד"ס - פשט, רמז, דרש, סוד (על דרך הקבלה) כאשר המחבר גם מוסיף מידיעותיו בחכמת הפילוסופיה. את הספר הוא כתב לראשונה בשנת ת"ו (1646), בהיותו בן 27, כאשר הוא הוסיף עליו וערכו במהדורות אחרות שהוציא לאחר מכן. כתב היד אשר לפנינו הינו מהדורה לא מוכרת גם לחוקרים של הספר "חמדת הימים" ויצא כנראה כחמש עשרה שנה אחרי המהדורה הראשונה, ויש בו תוספות שלא נמצאות במהדורות המודפסות (הערות בחלונות של המחבר המתחילות ב"ת"ט" = תוספת טעם). את הערכת שנת הכתיבה ניתן להסיק מסימן המים בנייר (כתר, כוכב וסהר זה מעל זה והאותיות (MC הזהה לכתב יד נוסף משנת 1658 הנמצא בספריה הלאומית - Ms. AP Ar. 499. לא כרוך, חסר בתחילתו וסופו; מספר דפים חסרים גם בגוף כתב-היד. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. כתמים, עקבות רטיבות ובלאי, פגעי עש, קרעים גסים במספר דפים וקרעים בשולי דפים. דפים וקונטרסים מנותקים. נתון בקופסא שהוכנה במיוחד עבור כתב היד עם אותיות מוזהבות והכיתוב "ר' שלום שבזי זצוקלה"ה כי"ק".
